על בינה מלאכותית, שיקול דעת ושוק התעסוקה - ואיך האירופאים קשורים לזה?
בינה מלאכותית זה נחמד. לא?
היא עוזרת לנו למצוא אהבה.
למצוא סדרה בנטפליקס.
לאתר אנומליות בגוף שלנו כדי להמליץ לנו להיבדק, להירגע ולהישאר שמחים יותר.
זה כבר כל כך נוכח ומתבקש ששיקול הדעת שלנו מואצל לפרקים לתוכנות, מכונות ורובוטים שבסך הכל עושים לנו רק טוב: עוזרים לנו להקל על הבחירות שלנו בחיים, ואולי לעבוד קצת פחות קשה.
כמובן שגם החשדנות שם: אנחנו עדין בשלב הגישוש, ההתמסרות המהוססת. לא זורקים את עצמנו סתם ככה על כל טכנולוגיה – אלא בודקים, מנסים, מבקרים. בכל זאת, רובוטים ומכונות. לכו תדעו למה הם מסוגלים. אבל קשה להתעלם מהיופי: כתבות שמציגות איך בעזרת טכנולוגיה ובינה מלאכותית אנחנו קרובים להילחם במחלות קשות, מצמצמים פערים חברתיים באמצעות מתן הזדמנויות שוות לאוכלוסיות שונות, ובאופן כללי – חיים טוב יותר כשיש לנו קצת עזרה טכנולוגית. אם פעם זה היה נשמע כמו דבר רחוק שעושים בחברות גדולות, היום כבר ברור לכולם שזה נמצא בכל תחום מהחיים שלנו. העתיד ממש כאן.
ומה לגבי מציאת עבודה? האם שם הבינה המלאכותית מסייעת או מפריעה?
כשחושבים על זה ביחס לשאר התחומים בהם אנו רואים מעורבות של בינה מלאכותית, כמו פענוח בדיקות, הערכת מסוכנות פלילית או מתן ציון אשראי בנקאי – נשמע לכאורה שדווקא בתחום התעסוקה הסיכונים פחותים והבינה המלאכותית יכולה רק להועיל: מה רע במערכת שתסנן קורות חיים, או מערכת שתציג לי רק את המשרות שהכי מתאימות לי?
אבל מחשבה לעומק מעלה שבכל זאת קיימת כאן חשיפה לסיכון משמעותי. הנה, תשאלו את האירופאים: האיחוד האירופי פרסם בחודש אפריל האחרון כללים חדשים שנוגעים לשימוש בבינה מלאכותית שמטרתם להסדיר את השימוש בה במדינות האיחוד.
באמצעות הכללים האלה, הם מבקשים לוודא שהשימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית לא יחרוג מנורמות תקינות ויזלוג לתחומי החיים שלנו באופן מסוכן, גורף ופוגעני.
הם עושים את זה באמצעות גישה מבוססת סיכון – או במילים פשוטות: הם קובעים תחומים שהתערבות בהם מסוכנת יותר מתחומים אחרים, ולכן טכנולוגיה של בינה מלאכותית בהם תהיה כפופה לכללים מחמירים יותר. ככל שההתערבות היא בתחום נפיץ יותר, כזה שמשפיע באופן מהותי על האדם ועל חייו – כך הפעילות "תזכה" לבקרות מחמירות יותר, ולהפך.
ונחשו מה אחד התחומים שהגיעו לראש הרשימה? נכון, שוק התעסוקה.
על פי ההנחיות, טכנולוגיות בינה מלאכותית המשמשות בתחומי התעסוקה (הן בתהליכי גיוס עובדים, ניהול עובדים או בתהליכי ניהול עסק עצמאי) הוגדרו כתחום בסיכון גבוה, ממש באותה נשימה עם מערכות נהיגה אוטומטית ורובוטים שמסייעים בניתוחים.
על פניו, אפשר פשוט לומר שזו פגיעה בחופש העיסוק – זכות יסוד חשובה שמאפשרת לכל אדם לעבוד בכל עיסוק או משלח יד. אבל חכו, זה לא נגמר פה: יש גם כתבות ומחקרים שמצביעים על כך שבינה מלאכותית עשויה דווקא להנציח הטיות מגדריות וחברתיות וגזענות: מערכות לזיהוי פנים ש"מעדיפות" גזעים מסויימים, מנועי חיפוש שמדירים נשים ממקצועות שונים ועוד – כל אלה רק מחדדים את הסיכון שגם בינה מלאכותית יכולה לשגות, וגם שיקול הדעת שלה (אם בכלל אפשר לייחס לה שיקול דעת) – יכול להיות נתון לביקורת.
אז איפה נגמרת הבעיה ומתחיל הפתרון?
אין ספק שהתלות שלנו בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית בפרט רק הולכת וגוברת. הרגולציה הנרחבת של האיחוד האירופי כמו גם של המכון הלאומי לטכנולוגיה האמריקאי ושל גופים נוספים היא מתבקשת, ובתקווה שגם תהיה מועילה כדי לוודא שהטכנולוגיה המקלה לא תשמש כדי לחרוץ גורלות ולשבש איזונים חברתיים.
ומכאן – ההחלטה והבחירה עומדות לכל אחד מאיתנו, גם אם לפעמים אנחנו נוטים לשכוח את זה : על אף הנוחות הממכרת - אנחנו יכולים לבחור את מידת השימוש שלנו בטכנולוגיות מקלות-חיים, להפחית את התלות בה כל עוד היא איננה חיונית, ואולי חשוב מכל – לתת קצת קרדיט גם לתחושות הבטן ולשיקול הדעת העצמאי והאנושי שלנו. נכון שלא תמיד הוא משוכלל כמו זה של טכנולוגיות הביג דאטה – אבל הוא בהחלט משמעותי לקבלת ההחלטות שלנו.
סיפור מוכר ממחיש עד כמה תהליך של מציאת עבודה הוא גם עניין של מזל, ולא רק של כשרון או יכולות: מנהל שקיבל לידיו ערימה של קורות חיים החליט לקחת מספר דפים שנמצאו בראש הערימה ולגרוס את השאר. כל מי שראה אותו נזעק ושאל: למה זרקת כל כך הרבה קורות חיים של מועמדים לפח? אולי ביניהם נמצאו הטובים ביותר? והמנהל ענה: "טובים, אבל בלי מזל".
מעניין איך השיחה הזאת הייתה מתנהלת בעולם של רובוטים :)
מגייסים עובדים וזקוקים לייעוץ?
שירותי הייעוץ העסקי שלי יכולים לעזור לכם לוודא שהגיוס אכן נחוץ לעסק שלכם ולוודא שאתם מאתרים את המועמדים המתאימים ביותר. מוזמנים ליצור איתי קשר כאן.