למה להיגמל מההרגל המגונה של מולטיטאסקינג, ולהתחיל לעשות דבר אחד בכל פעם

כבר שכחנו איך זה מרגיש לעשות רק דבר אחד בכל פעם.

אנחנו צופים בטלויזיה תוך כדי שיטוט בסטוריז, מדברים בטלפון תוך כדי מענה למיילים ובמקביל ביצוע קניות און ליין, קופצים מאתר לאתר תוך כדי שעובדים על משימה, אפילו כשאנחנו עם חברים או בשיחה של אחד מול אחד אנחנו מוכרחים לעשות את זה תוך כדי התכתבות בוואטסאפ.

המולטיטאסקינג הפך להיות כל כך נוכח בחיינו, עד שה״כאן ועכשיו״ הפך להיות נזיל, כמעט מוזנח. לעשות רק דבר אחד במקביל, כלומר – מונוטאסקינג, נתפס כבזבוז זמן. שלא לומר – נחות.

מספר מחקרים שנעשו באוניברסיטת סטנספורד הראו שלמולטיטאסקינג יש מחיר כבד: היא פוגעת ביכולת שלנו להקדיש תשומת לב (אה, כאילו שלא שמתם לב לזה), ביכולת לארגן את המחשבות ובסופו של דבר, גורמת לנו לבצע יותר טעויות. תוסיפו לזה את תחושת הסטרס שנובעת מהצורך לנהל כמה מערכות במקביל – וקיבלתם חגיגה למוח, שבעצם בכלל מהונדס לעשות רק דבר אחד במקביל.

והעניין הוא, שזה הפך להרגל. לא סגורים על זה? נסו בימים הקרובים לעשות רק דבר אחד בכל פעם. שימו לב לכמה פעמים דעתכם מוסחת, כמה פעמים אתם מרגישים שאתם ״מבזבזים זמן״, וכמה פעמים אתם צריכים למנוע מהיד שלכם לגשת אוטומטית אל הנייד. אבל, תרגישו גם מה היתרונות של זה. היכולת להתרכז במשהו, גם אם הוא ״רק״ צפיה בטלויזיה, שיחה עם בן הזוג, או עבודה על תוצר, לבצע משימה ברוגע ולצמצם טעויות אנוש, משתלמות הרבה יותר.